יום שבת, 26 במרץ 2011
אליעזר בן יהודה
מטלת כתיבה- סיכום משני מקורות מידע
אליעזר בן – יהודה
כתבה נגה חורש –ו'2
אליעזר בן – יהודה (ששם משפחתו הקודם הוא פרלין) נולד בשנת 1858 בעיירה קטנה בליטא, וככל הילדים היהודים באותה תקופה למד "בחדר" ולאחר זאת בישיבה. בשנת 1878 עבר לפריס ללמוד רפואה. באותה תקופה הוא עקב אחר התעוררות לאומית בעמי הבלקן והתחיל לחשוב על הצורך להקים מרכז רוחני ליהודים. בנוסף, הוא התחיל להגות את הרעיון של החייאת השפה העברית. בשנת 1881 עבר עם אשתו, דבורה, לירושלים. הוא נפטר בשנת 1922.
אליעזר בן – יהודה החליט כמה החלטות בעניין השפה העברית: מאז עלייתו הוא דיבר עם סביבתו רק עברית ומי שלא דיבר עברית לא הורשה לדבר עם בני משפחתו, הדבר גרם סבל רב לבני משפחתו משום שהקהילה החרדית בארץ החרימה אותם על כך שדיברו בשפת הקודש – עברית. אליעזר לא התייחס לחרם או לעלבונות והמשיך לפרסם את עיתונו ולכתוב את מילונו. זאת ועוד, ביתו היה הבית הראשון בארץ שדיברו בו רק עברית.
אליעזר בן – יהודה פעל רבות למען השפה העברית. הוא ייסד שלושה עיתונים בשפה העברית ( הצבי, האור והשקפה), הוא התרכז במחקרים לשוניים ובחיבור מילונו הגדול. למילונו קרא: " מילון הלשון העברית הישנה וחדשה".
אנשי ירושלים לא אהבו את העובדה שאליעזר מדבר בעברית ונקטו פעולות שונות נגדו. אליעזר בן – יהודה נרדף ע"י אנשי היישוב הישן שראו בו מחלל הקודש. הקהילה החרדית בארץ "זרקה" לעברו עלבונות כאשר ראתה אותו. בנוסף, בשנת 1894 שיקר אחד ממתנגדיו וסיפר לטורקים שהוא הסית מרד באחד ממאמריו, הטורקים שפטו אותו למאסר ממנו הוא שוחרר בגלל לחץ ציבורי כבד.
לאחר מותו, הפך אב"י לדמות אגדית ונחשב בישראל למחייה השפה העברית. על שמו המושבה אבן – יהודה ורחובות שונים ברחבי הארץ.
לסיכום, מאבקו של אליעזר על השפה העברית השתלם ואנו מדברים בעברית עד היום כשפת יומיום.