שבוע זהב תשעב

במהלך שבוע בטיחות וזהירות בדרכים, תלמידי בית הספר נחשפו לעשרת כללי הזה"ב לבטיחות הולכי הרגל בחורף.
הכללים הוצגו במפקד אשר פתח את השבוע. למחרת במהלך הפסקה פעילה בנושא חנוכה התלמידים הכינו כתרים עם סמלי החג, סביבון, נר, חנוכייה שעליהם כתבו סיסמאות כמו אלכסון הוא אסון, קסדה בראש טוב, חגורים גם מאחור ועוד...
יום שיא שנערך  כאשר הגיעה הפעלה חיצונית לבית הספר בפעילויות מגוונות, כיתות א - ב נהנו ממכוניות פדלים אשר נסעו בכבישים מצוירים על  מגרש המפקדים כולל אי תנועה ומעברי חציה.  כיתות ג - ד נהנו מתחרויות אלופי הזה"ב, למדו על חשיבות התמרורים וציות להם. בנו פאזל רצפה ענקי, והציגו בצורה אנושית תמרורים. כיתות ה - ו "זכו" בנסיעת מבחן על "המשכנע" כאשר הם ישובים וחגורים .
תודה לאורית מגרו על הפקת האירועים בנושא זה"ב לשבוע זה.

גלישה בריאה ברשת-בהלימה לשנת הבריאות

כללים לגלישה נכונה וליצירת סביבת עבודה מתוקשבת בריאה- בהלימה לשנת הבריאות.

תוצרי גלגולה של מילה- כיתה ג1

תוצרי עבודת חקר- בעקבות עיתון הצבי

תוצרי עבודת חקר- בעקבות עיתון הצבי
פעילות מתוקשבת באתר שנת השפה

• כיתה ו2- שי נחמיה
• כיתה ו2- יסמין אדטו
• כיתה ו2- עמית וסתיו
• כיתה ו2- לינוי ומיקה

אליעזר בן יהודה

מטלת כתיבה- סיכום משני מקורות מידע

אליעזר בן – יהודה

כתבה נגה חורש –ו'2

אליעזר בן – יהודה (ששם משפחתו הקודם הוא פרלין) נולד בשנת 1858 בעיירה קטנה בליטא, וככל הילדים היהודים באותה תקופה למד "בחדר" ולאחר זאת בישיבה. בשנת 1878 עבר לפריס ללמוד רפואה. באותה תקופה הוא עקב אחר התעוררות לאומית בעמי הבלקן והתחיל לחשוב על הצורך להקים מרכז רוחני ליהודים. בנוסף, הוא התחיל להגות את הרעיון של החייאת השפה העברית. בשנת 1881 עבר עם אשתו, דבורה, לירושלים. הוא נפטר בשנת 1922.

אליעזר בן – יהודה החליט כמה החלטות בעניין השפה העברית: מאז עלייתו הוא דיבר עם סביבתו רק עברית ומי שלא דיבר עברית לא הורשה לדבר עם בני משפחתו, הדבר גרם סבל רב לבני משפחתו משום שהקהילה החרדית בארץ החרימה אותם על כך שדיברו בשפת הקודש – עברית. אליעזר לא התייחס לחרם או לעלבונות והמשיך לפרסם את עיתונו ולכתוב את מילונו. זאת ועוד, ביתו היה הבית הראשון בארץ שדיברו בו רק עברית.

אליעזר בן – יהודה פעל רבות למען השפה העברית. הוא ייסד שלושה עיתונים בשפה העברית ( הצבי, האור והשקפה), הוא התרכז במחקרים לשוניים ובחיבור מילונו הגדול. למילונו קרא: " מילון הלשון העברית הישנה וחדשה".

אנשי ירושלים לא אהבו את העובדה שאליעזר מדבר בעברית ונקטו פעולות שונות נגדו. אליעזר בן – יהודה נרדף ע"י אנשי היישוב הישן שראו בו מחלל הקודש. הקהילה החרדית בארץ "זרקה" לעברו עלבונות כאשר ראתה אותו. בנוסף, בשנת 1894 שיקר אחד ממתנגדיו וסיפר לטורקים שהוא הסית מרד באחד ממאמריו, הטורקים שפטו אותו למאסר ממנו הוא שוחרר בגלל לחץ ציבורי כבד.

לאחר מותו, הפך אב"י לדמות אגדית ונחשב בישראל למחייה השפה העברית. על שמו המושבה אבן – יהודה ורחובות שונים ברחבי הארץ.

לסיכום, מאבקו של אליעזר על השפה העברית השתלם ואנו מדברים בעברית עד היום כשפת יומיום.

ניבים ופתגמים-טריוויה לפורים

ישר כוח לתלמידי כיתה ד3 על בניית פעילות טריוויה לחג פורים בסימן שנת השפה העברית.

הכנסו לפעילות במדור פעילויות מתוקשבות

https://sites.google.com/site/beneatarot/activity

גילגולה של מילה- הומור

משמעות המילה הומור בימינו היא: כל דבר שנועד לשעשע לבדח ולהצחיק.הומור הוא תכונה או יכולת של בני אדם, חפצים או מצבים שמעוררים תחושות של צחוק הנאה ובדיחות.

מקור המילה הומור הוא משפות אירופה כמו אנגלית,צרפתי וגרמניה. לפי מקור אחר, המילה שימשה לפני כן, בשפה הלטינית, במשמעות של תיאור מזג של אדם ומשם התגלגלה לשפות האירופאיות.

חקרו וכתבו: נוי כפיר ודנה קמיר, כיתה ה2, ביה"ס בני עטרות