שנה"ל תשע"א הוכרזה על ידי משרד החינוך, כשנת השפה העברית ,מתוך הבנה ,כי חובה עלינו לשמור על השפה העברית ולשמר אותה. אנו כתושבי מדינת ישראל –יהודים- ברור לנו כי אנו מדברים בשפה העברית. אם כך ,מדוע היה צורך להקדיש את השנה לשפה העברית? מדוע השפה כל כך חשובה? מדוע אנו חייבים לשמור עליה,לשמר אותה ולהשתמש בה באופן תרבותי?
מצאנו לכך כמה סיבות:
השפה חשובה לנו כי היא מייחדת אותנו, כשם שההמנון, הצבא ועוד מיני דברים שמסמלים את ארצנו מבדילים אותנו ממדינות אחרות.
השפה העברית כשפת קודש של העם היהודי מאחדת אותנו ובו בזמן מייחדת אותנו.
בנוסף, חשיבותה של השפה העברית נובעת מכך שהיא השפה שבה נכתבה התורה, "ספר הספרים", ובאמצעותה אנו מתחברים לעבר שלנו , למסורת, למנהגים ולחגים ובכך אנו מנציחים את ההיסטוריה, המנהגים והאמונה שלנו כעם יהודי.
כמו כן, אנו חשופים היום, יותר מתמיד ,להשתרשותה של שפת הסלנג בחיינו.
בעידן הטכנולוגי, השימוש בשפה משובשת ולא תקנית הפך למקובל, הנוער שגדל היום מטמיע מילים אלה כשגרת הדיבור היומיומית ובכך השפה המדוברת והכתובה הופכת לדלה.
חשיפה לשפה העברית: מילים, ביטויים, היגדים תעודד שימוש בדיבור בכתיבה טכנית בשפה עשירה וגבוהה.וכך, השיח הבינאישי והשיח הציבורי יתנהלו בשפה עשירה יותר.לדוגמא: ניתן לומר "המים בים מלוכלכים" ובשפה גבוהה יש לומר "המים בים מזוהמים ודלוחים".
זאת ועוד,מדינת ישראל היא המקור לקיבוץ גלויות של היהודים מארצות שונות, פועל יוצא מכך הינו, שיש עלייה לארץ ישראל. העולים מביאים עימם בנוסף לתרבויות ולמסורת מארץ מוצאם גם את השפה. הדבר משפיע על שפתנו בכך ששפת העולה מתערבבת עם שפתינו ומתמזגת בה .בו בזמן היא דוחקת את המילים והשימוש בשפה הצידה.
כיום ישנן תוכניות טלוויזיה, עולם שלם של משחקי מחשב ובילויים שונים שלפעמים נדמה שכולם שכחו לקרוא ספרים... , ידוע שבני נוער וילדים לא קוראים מספיק ספרים ולא מתחברים לעולם הספרות שסביבם וכך מפסידים עולמות רבים שהספרות מזמנת. אנו מקוות שהדגש על השפה העברית יביא את הילדים לקריאת ספרים אשר תפתח את החשיבה של הדור הצעיר ותעשיר אותו בשפה הדבורה והכתובה, שימוש בביטויים, מילים גבוהות, כתיבה ללא שגיאות כתיב ושגיאות לשוניות.
לסיכום,שנת השפה העברית היא רעיון מצוין ונשמח מאוד אם שנה זו תביא את כולנו לחשיפה לשפה גבוהה ועשירה אשר תעזור לנו ליצור תרבות דיאלוגית בחברה ,ותגרום לדור הצעיר לקרוא יותר ספרים לשם העשרת שפתם.
כתבו- מיקה שגיא ומיה כהן –ו' 2 בני עטרות
